צרו קשרtel whatsapp
Polygraph

נאמנות במקרקעין במסגרת יחסי משפחה

כיצד בית המשפט יחליט אם הנכס הוחזק בנאמנות?

מאת עו"ד יונית שניידר-זוהר ועו"ד דן זוהר

לא פעם אנו עדים לתופעה לפיה אדם רוכש נכס מקרקעין, דירה או בית עסק אך רושם אותו על שם בנו או בתו או אולי על שם אחיו או אחותו. הסיבות לכך יכולות להיות רבות, לעיתים אותו אדם נתון בחובות או חושש כי הוא הולך להיקלע לחובות, לעיתים אותו אדם חושש כי זכותו לקצבה כזו או אחרת עלולה להיפגע או שאולי אותו אדם אינו מעוניין שגרושתו תהיה מודעת לזכויותיו בנכס כזה או אחר ועוד ועוד טעמים.
לעיתים הנאמנות היא לגיטימית וחוקית ולעיתים יכול להיות שתהא לא חוקית בהיבטים מסוימים.
כאשר עולה הצורך להעביר או לרשום נכס על שם מי שאינו הבעלים עצמו, הרי שבאופן טבעי מי שנרתם לשם כך הם בני המשפחה מהדרגה הראשונה, והרי על מי נסמוך אם לא על ילדינו או הורינו או אחינו? עד כדי כך אנו בוטחים בבני משפחתנו, כשלעיתים אף לא נערך מסמך בכתב שמעגן את זכויות הבעלים האמיתי ואת ההתחייבות להשיב את הנכס לפי דרישת הבעלים.
למגינת הלב, על-אף שהבחירה בבני המשפחה היא כמובן טבעית, היא לא פעם מסתיימת בסכסוכים מרים בבית המשפט לענייני משפחה.
מניסיונם של הח"מ בכל המקרים שבן משפחה טען כי נכס מוחזק על ידי קרובו בנאמנות אותו קרוב טען מנגד כי קיבל את הנכס במתנה ולמעשה מדובר בריטואל שחוזר על עצמו בשינויים מסוימים בכל התיקים בהם טיפלנו.
חשוב לדעת, הדין מכיר בכך שהסכם נאמנות במקרקעין לא חייב להיערך בכתב– סעיף 2 לחוק הנאמנות קובע לאמור: "נאמנות נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש". ואולם אין המדובר ברשימה סגורה ונאמנות יכולה להיווצר גם בדרך אחרת. בספרו "נאמנות" בעמ' 184-185, כותב המלומד שלמה כרם כך: "חוזה נאמנות, ככל חוזה אחר, יכול שייעשה בעל-פה, בכתב או בצורה אחרת. אין כל מניעה כי עסקת נאמנות תיווצר גם על דרך של התנהגות (עניין וואלס, שם, בע' 812). גם קיבול הצעה לחוזה על ידי נאמן אינו חייב להיעשות באמצעות הודעה מפורשת מצדו. די אם יעשה הנאמן מעשה לביצוע החוזה או שיתנהג בצורה המעידה שקיבל עליו את חובת הנאמנות"…. מטבע הדברים, לעתים קרובות נכרת חוזה -נאמנות ללא פורמאליות או פירוט תנאי הנאמנות, בשל יחס האימון שיוצר הנאמנות רוחש לנאמן. במקרים אלה אין הצדדים מנסחים בבירור את טיב העסקה ותנאיה. כיצד ינהגו בשאלות שלא הוזכרו במפורש בין הצדדים? חוזה, ובכלל זה גם חוזה בעל-פה, ניתן לפירוש 'לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה ובמידה שאינה משתמעת ממנו – מתוך הנסיבות'. פרטים שלא נקבעו בחוזה, יהיו לפי הנוהג הקיים והמקובל בחוזים מאותו סוג".
בה"פ (ירושלים) 4283/05 יוסף עמרם ואח' נ' עו"ד איתן צחי ואח', תק-מח 2008(1), 14574, עמ' 14581 נקבע: "על פי סעיף 2 לחוק הנאמנות, נאמנות יכולה להיווצר על פי חוק, על פי חוזה או על פי כתב הקדש, ואולם אין בשלושת אלה כדי ליצור רשימה סגורה וממצה של דרכי היווצרותם של יחסי נאמנות. הקובע לצורך סיווגה של עסקה כעסקת נאמנות הוא תוכנה של העסקה, להבדיל מדרך יצירתה. כל תבנית משפטית העומדת בתנאי סעיף 1 לחוק, כלומר, קיימת בה זיקה לנכס וחובה של נאמן להחזיק או לפעול בנכס לטובת הנהנה, תחשב לעסקת נאמנות וחוק הנאמנות יחול עליה (ע"א 5717/95 ויינשטיין נ' פוקס, פד"י נד(5) 792 (2000)). כך הוכרה האפשרות, גם לאחר חקיקת חוק הנאמנות, להיווצרותה של "נאמנות משתמעת", הנוצרת מכוח כוונת הצדדים ונלמדת מהתנהגות הצדדים ומפעולותיהם (ע"א 3829/91 וואלס נ' גת, פ"ד מח(1) ע' 801 (1994) ע"א 4351/01 איתן ארז נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 20.06.2005)." (ראה לענין זה גם ספרו של שלמה כרם – "נאמנות" בעמ' 235).
צא ולמד, "נאמנות" יכולה להיווצר גם אם אין הסכם נאמנות בכתב וגם אם נשוא הנאמנות הוא מקרקעין. אמנם "עסקה במקרקעין" "טעונה מסמך בכתב" (סעיף 8 לחוק המקרקעין), אך דרישה כזו אינה קיימת לצורך יצירת הסכם נאמנות או ליצירת נאמנות על פי "חוק הנאמנות", גם אם מדובר בנאמנות ש"היא זיקה לנכס" מקרקעין.

כיצד בית המשפט יחליט אם הנכס הוחזק בנאמנות?

על חזקת הנאמנות וחזקת המתנה– כאמור, כמעט תמיד כאשר אדם טוען כי נכס מוחזק על ידי קרובו בנאמנות אותו קרוב טוען כי הנכס התקבל אצלו במתנה. אם כך, כיצד יחליט בית המשפט בין הגרסאות הסותרות במיוחד כאשר באותם מקרים לא תמיד קיים הסכם פורמאלי?
החזקה בדבר קיום נאמנות במקרה של העברה ללא תמורה– בהתאם להלכה הפסוקה כאשר נכס נרשם על שם אלמוני אולם הכספים הגיעו מפלוני יש להניח שבין הצדדים מתקיימים יחסי נאמנות ואין מדובר במתנה. ולעניין זה נפסק ע"י כב' בית המשפט העליון בע"א 34/88 רייס נ' אברמן ז"ל (פורסם בנבו), כדלקמן:"לפי דיני היושר האנגליים, מקום בו מועברת הבעלות בנכס לפלוני, בעוד הכסף לרכישת הנכס בא מידי אלמוני, קמה חזקה לטובת האחרון, לפיה מוחזק הנכס בנאמנות עבורו בידיו של הראשון… המקרה הטיפוסי, אליו התייחסה הפסיקה באנגליה, הוא זה אשר בו משלם הכספים עצמו ("אלמוני" הנ"ל) רושם את הנכס על שם אדם אחד ("פלוני" הנ"ל)…..ההלכה האנגלית האמורה אומצה במשפטנו בע"א 87/50[5], בעמ' 97¬98 ובפסיקה שלאחריו (למשל: ע"א 144/70[6], בעמ' 367; ע"א 496/75[4] הנ"ל, בעמ' 586). "

על מי מוטל הנטל להוכיח כי הרכוש שהועבר היה בגדר מתנה?

התשובה לשאלה זו ניתנה באופן ברור בפסיקה מימים ימימה, אשר קבעה כי הנטל מוטל בעניין זה על מקבל המתנה. ראה ע"א 180/51 ארנולד גולדקורן נ' סילביה ויסוצקי פ"ד ח' 262, 265, מפי כב' הש' זילברג: "….מה הדין כאשר הנתבע מודה בקבלת הדבר, ומצמצם את הגנתו לטענה מפורשת כי הדבר ניתן לו בתורת מתנה, – האם טענה זו מעבירה אליו את חובת ההוכחה, או לא? התשובה לשאלה היא, לדעתנו, בחיוב".
הפסיקה בהמשך הפכה למורכבת יותר. כך, בע"א 3829/91 אבינועם וולס נ' נחמה גת פ"ד מח(1) 801, נעשתה אבחנה בין מתנה שבין אנשים שאינם בני משפחה לבין מתנה הניתנת בין בני משפחה, כדברי כב' הנשיא מ. שמגר: "לעומת זאת כאשר מדובר ביחסי משפחה – קיימת חזקה, שאף היא ניתנת לסתירה, כי העברה ללא תמורה נעשית מתוך כוונה לתת מתנה… יחד עם זאת, יש להדגיש, כי חזקה זו מצומצמת רק לקשרים אשר בהם טבעי להניח שמדובר במתנה, למשל, כאשר מדובר ביחסים בהם המעביר מחוייב לדאוג לרווחתו הכלכלית של הנעבר (כמו ביחסים שבין הורים וילדים)… והיא אינה חלה כאשר הקשר בין הצדדים, אף אם מדובר בקשרי משפחה, אינו יוצר הנחה כי המעביר התכוון להעניק לנעבר מתנה.
בהתאם להלכה הפסוקה יחסים בין אח לאחות אינם מקימים את החזקה לפיה העברת נכס ללא תמורה מקורה במתנה אך היא כן תחול ביחסים שבין אב לבנו. בע"א 34/88 רייס נ' אברמן נפסק: "אשר לקיומה של חזקת המתנה ביחסים שבין בעל לאשתו, יש הסוברים, כי כוחה חלש יותר (326- 325hanbury and maudsley, supra, at) או שאין לה הצדקה כלל, והדבר תלוי בסוג הנכס (פרידמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 344). לסקירה מקיפה של חזקה זו ביחסי בעל ואישה, ראה: p.h. pettit, equity138- 124( 1989,.th ed 6,london) .and the law of trusts החזקה הנ"ל, כמו החזקה המקורית, נקלטה במשפטנו, ונפסק, כי היא מתקיימת כאשר בעל רושם נכס על שם אשתו ומשלם את התמורה (ע"א 87/50 [5] הנ"ל, בעמ' 97-98) וכאשר אב רוכש נכס על שם ילדו הקטין (ע"א 353/82, 366[8], בעמ' 820). כן נפסק, שלחזקה אין מקום כאשר כספי הרכישה ניתנו על-ידי הילד והנכס נרשם על שם ההורה (ע"א 496/75[4] הנ"ל, בעמ' 586). למותר לציין, כי כשם שניתן לסתור את החזקה המקורית בראיות, כך מותר גם לסתור את חזקת המתנה ולהראות, כי כוונת המשלם הייתה לשמור לעצמו את הבעלות בנכס (, snell; 131parker and mellows, supra, at 185supra, at)15 . במקרה שלפנינו מדובר ביחסי אח ואחות, יחסים אופקיים בהירארכיה המשפחתית, ואינו מתקיים המבחן של יחסי הקירבה המיוחדים, המקיימים את החזקה בדבר מתנה. אח אינו חב כרגיל בדאגה לצורכי אחיו האחרים ואינו מצוי in loco parentis לגביהם. על קשר בין אחרים נאמר לכן, כי -…It is a straight case of a stranger in law, albeit a" and he) … Brother, helping out with the purchase of a house Is entitled on a resulting trust to an aliquid(מ' ש' ¬- the sum of monet he contributed) share in respect ot .( 1537, at[13] (1975) dewar v. Dewar) "…מ' ש'). מכאן, כי גם לשיטתו של בית המשפט קמא, אשר סבר כי לא ניתן להכריע בין גירסאות הצדדים על סמך המכתבים שהוצגו, היה מקום לפסוק לטובת יורשותיו של המנוח, לנוכח החזקה המקורית בדבר שמירת הזכות בנכס למשלם כספי הרכישה (השווה לע"א 144/70 [6] הנ"ל, בעמ' 376, ולע"א 496 /75[4] הנ"ל, בעמ' 586)."

כאשר נאמנות נולדת בחטא – נאמנות במקרקעין והשתק שיפוטי

מציאות החיים מלמדת שלעיתים נאמנות במקרקעין בתוך המשפחה נוצרת משיקולים שאינם תמיד לגיטימיים וחוקיים. לעיתים יש רצון להסתיר נכס מנושים או מרשויות, כך למשל לפי דיני המושבים חל איסור על אדם להחזיק שני משקים ואולם מה יקרה אם אדם רכש משק נוסף ורשם אותו על שמו של ילדו בנאמנות, האם אותו בן זכאי לקבל את הנכס לבעלותו רק מאחר ויש היבט בלתי חוקי בנאמנות ? ובכן בעמ"ש 60265-11-16 נפסק ע"י בימ"ש המחוזי בחיפה: "בית המשפט קמא קבע כי לאור מצג השווא אותו הציגה נ' ח' בפני הרשויות לפיו הזכויות במשק 13 שייכות למשיבים, חל השתק שיפוטי על טענתה בהליך זה כי הזכויות שייכות לה. גם בנושא זה דעתי אינה כדעתו של בית המשפט קמא. לאור העובדה כי המשיבים היו מעורבים בפעולותיה של נ. ח, אין לאפשר להם ליהנות מפירות התנהלות משותפת זו – ועל כן לא יחול השתק שיפוטי על טענת נ.ח כי הזכויות במשך 13 שייכות לה (…ראה גם: ת"א (חי') 52051-12-13 עובד נ' לונדון (31.5.2016))" כמו כן ראה גם : ע"א 4170/14 כהן נ' כהן (14.1.2016).
יוצא אפוא, יכול להיות שנאמנות במשפחה נוצרה בחטא ויכול להיות שאף אין לגביה הסכם בכתב ואולם עדיין בתי המשפט מכירים בעובדה שהנכס צריך לחזור לבעליו האמיתיים (על אף שאין זה אומר שבעל הנכס לא יאלץ להתמודד עם ההשלכות של חטאיו ומניעיו ביצירת נאמנות שאינה לגיטימית אך במישור זה בדרך כלל לא מטפל בית המשפט לענייני משפחה).

המאמר נכתב על ידי עו"ד יונית שניידר-זוהר ועו"ד דן זוהר.
המאמר אינו מהווה מספק מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי בכל מקרה קונקרטי.

לקריאת הכתבה המלאה באתר חדשות N12 לחצו כאן>>

צרו איתנו קשר

  • Hidden
  • Hidden
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

בשליחת הפרטים הנני מאשר קבלת מידע לדוא"ל ו/או לטלפון